"אין סיבה טובה": מתי כספי ניצח בתביעה נגד מועמד לראשות העיר נתניה שהשתמש בשירו ללא רשות
בית משפט השלום בכפר סבא קבע כי אברהם סלמה, שהתמודד לראשות העיר נתניה, הפר את זכויות היוצרים של הזמר והמלחין המוערך כאשר עשה שימוש בלחן השיר "סיבה טובה" לקמפיין הבחירות שלו. השופט דחה את טענת "המפר התמים" ופסק כי שינוי מילות השיר והיעדר הקרדיט פגעו בזכותו המוסרית של כספי. סלמה יפצה את כספי ב-78,500 ש"ח
בפסק דין נוקב שניתן (יום שני, 22.12.2025) בבית משפט השלום בכפר סבא, קיבל השופט איתי רגב את תביעתו של הזמר והיוצר מתי כספי נגד אברהם סלמה, שהיה מועמד לראשות עיריית נתניה בבחירות המקומיות האחרונות. בית המשפט קבע כי השימוש שעשה הפוליטיקאי בלחן המפורסם של השיר "סיבה טובה" לצורך תשדירי התעמולה שלו, תוך שינוי המילים המקוריות, מהווה הפרה בוטה של זכויות היוצרים ושל הזכות המוסרית של האמן.
ראשיתה של הפרשה במהלך קמפיין הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2023. סלמה, שביקש לכבוש את כיסא ראש העיר נתניה, הפיק והפיץ סרטוני תעמולה ברשתות החברתיות בהם נעשה שימוש בלחן המוכר של כספי לשיר "סיבה טובה" (למילים של אהוד מנור ז"ל). אלא שלא היה מדובר בשימוש בשיר המקורי בלבד; אנשי הקמפיין של סלמה חיברו מילים חדשות שהולבשו על הלחן, והמועמד אף נראה מבצע את הגרסה החדשה ("קאבר") בסרטונים שהופצו לציבור הרחב.
כספי טען בתביעה כי השימוש נעשה ללא ידיעתו וללא הסכמתו. לטענתו, הסרטון יצר מצג שווא כאילו הוא תומך פוליטית בסלמה, דבר שפגע במוניטין שלו וגרר אותו בעל כורחו לזירה הפוליטית. כספי תבע פיצויים בסך 300,000 ש"ח בגין הפרת זכויות יוצרים ופגיעה בזכות המוסרית, בטענה שהשינוי במילים והיעדר הקרדיט מהווים סילוף של היצירה.
מנגד, סלמה ניסה להתגונן בטענה משפטית של "מפר תמים". בכתב ההגנה נטען כי מטה הבחירות פעל בתום לב ופנה מראש לאגודת אקו"ם בבקשה להסדיר את השימוש בשיר. לגרסת הנתבע, נציג אקו"ם השיב להודעת וואטסאפ במילים "כבר בטיפול", וסלמה הניח מכך כי ניתן אישור לשימוש.
עוד טען סלמה כי הקמפיין נגדע באיבו בשל פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, וכי הסרטונים הוסרו מיד עם קבלת מכתב ההתראה מכספי בחודש דצמבר. בנוסף, ניסה הנתבע לטעון כי כספי בכלל העביר את זכויותיו לאקו"ם ולכן אין יריבות משפטית ישירה ביניהם.
השופט איתי רגב דחה את מרבית טענות ההגנה בפסק דין מנומק היטב. השופט הבהיר נקודה עקרונית בדיני זכויות יוצרים: אקו"ם היא גוף הגובה תמלוגים, אך אינה הבעלים של היצירה ואינה מוסמכת לאשר שינויים בה או שימוש מסחרי/פוליטי ללא הסכמת היוצר. השופט קבע כי טענת הנתבע כאילו כספי העביר את זכויותיו לאקו"ם "אין לה על מה שתסמוך".
ביחס לטענת "המפר התמים", קבע השופט רגב כי עצם הפנייה של סלמה לאקו"ם מוכיחה בדיוק את ההפך – הוא ידע שיש זכויות יוצרים ליצירה. השופט הדגיש כי תשובה לקונית של "בטיפול" אינה מהווה אישור, וכי מי שלא בודק עד הסוף את סוגיית הזכויות, לא יכול להסתתר מאחורי טענת תום הלב. "פנייתו של הנתבע… מלמדת כי הנתבע ידע על דבר קיומה של זכות יוצרים ביצירה", כתב השופט.
חלק משמעותי בפסק הדין הוקדש ל"זכות המוסרית" של האמן. השופט רגב קיבל את עמדת כספי כי שינוי מילות השיר לטובת מסרים פוליטיים, מבלי לקבל רשות ומבלי לתת קרדיט ליוצר הלחן, פוגע בכבודו של האמן ובשלמות היצירה.
"השינויים שנערכו במילות השיר וההקשר הפוליטי הנלווה לשימוש בשיר מובילים למסקנה כי גם זכותו המוסרית של התובע ביצירה נפגעה", נכתב בפסק הדין. השופט דחה את הניסיון של סלמה להקטין את חומרת המעשה בטענה שמדובר בשימוש "חברתי" ולא מסחרי.
בבואו לגזור את הפיצוי, התייחס השופט לכך שמדובר בהפרה אחת מתמשכת ולא בסדרת הפרות נפרדות כפי שטען כספי. עם זאת, בית המשפט ראה בחומרה את השימוש הפוליטי ללא רשות.
בסיכומו של דבר, חייב בית המשפט את אברהם סלמה לשלם למתי כספי סכום של 40,000 ש"ח בגין הפרת זכות היוצרים הכלכלית, ועוד 30,000 ש"ח בגין הפגיעה בזכות המוסרית. בנוסף, חויב הנתבע לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 8,500 ש"ח והוצאות משפט. סך כל הפיצוי עומד על 78,500 ש"ח.
פסק הדין מצטרף לשורה של פסיקות מהשנים האחרונות המבהירות למועמדים פוליטיים כי השימוש בנכסי צאן ברזל של התרבות הישראלית אינו הפקר, וכי ג'ינגל בחירות קליט עלול לעלות ביוקר בבית המשפט.
ת"א 43860-02-24
