בתאריך 2.3.2026, ניתן בבית המשפט העליון פסק דין דרמטי המהווה תמרור אזהרה לכל העוסקים בליטיגציה תאגידית בשוק ההון. פסק הדין בעניין ע"א 679/24 חזקי חיים נ' יצחק חג'ג' ואח', שנכתב על ידי כבוד השופט עופר גרוסקופף (ובהסכמת הנשיא יצחק עמית והשופט חאלד כבוב), עוסק בסוגיה הרגישה ביותר בתביעות נגזרות: המתח שבין התועלת לחברה לבין "התועלת" לכיסם של התובע ועורכי דינו.
הפרשה החלה בבקשה לאישור תביעה נגזרת שהגיש המערער, חזקי חיים, נגד בעלי השליטה בקבוצת חג'ג' – האחים יצחק ויהודה עידו חג'ג'. הטענה הייתה כי האחים ניצלו הזדמנויות עסקיות של החברה כאשר השקיעו בנדל"ן בחו"ל באופן פרטי, בעוד שליבת העיסוק של החברה הייתה אמורה לכלול פעילות כזו. לאחר הליכים מורכבים, לרבות דחיית הבקשה במחוזי וערעור לעליון, הגיעו הצדדים להסדר פשרה שכלל "הטבה עתידית" לחברה: שינוי אסטרטגיה כך שתפעל בחו"ל ומתן זכות סירוב ראשונה לחברה מהאחים חג'ג'.
במסגרת הפשרה, הצדדים המליצו על גמול של 250,000 ש"ח למערער ושכר טרחה של 2 מיליון ש"ח לעורכי דינו. אולם, בית המשפט המחוזי (השופט אריאל צימרמן) קיצץ את הסכומים ב-50%. על כך הוגש הערעור הנוכחי.
המסקנה הראשונה והחשובה ביותר מפסק הדין נוגעת לניסיון "לצבוע" את התועלת לחברה בכלים כלכליים מוזמנים. המערער הגיש חוות דעת מומחה בשיטת "חקר אירוע" (Event Study), שביקשה להראות כי שווי השוק של החברה עלה בכ-35 מיליון ש"ח עם הדיווח על הפשרה.
השופט גרוסקופף, בגישה סקפטית ובריאה, דחה את הניסיון הזה. הוא הסביר כי כאשר מומחה מטעם בעל עניין עורך תחשיב כזה, קיימת סכנה מובנית של "סימון המטרה לאחר שהחץ כבר נורה". קביעת "חלון האומדן" או מדד הייחוס הם כלים גמישים מדי בידי מומחה שאינו אובייקטיבי. פסק הדין קובע מסר ברור: אם הצדדים רוצים שבית המשפט יסתמך על חוות דעת כלכלית לכימות התועלת, עליהם לבקש מינוי מומחה מטעם בית המשפט (בודק), ולא להגיש חוות דעת מוזמנות בדיעבד.
פסק הדין מזכיר לנו שבתביעות נגזרות וייצוגיות, בית המשפט הוא "אביהם של הקטינים". הצדדים רשאים להסכים על מה שירצו, אך המלצתם היא המלצה בלבד. החשש המובנה הוא "בעיית הנציג" – שהתובע ובאי כוחו יעדיפו פשרה שמעניקה להם שכר גבוה, גם אם התועלת האמיתית לחברה היא דלה או ספקולטיבית.
גרוסקופף מדגיש כי בתביעות שבהן התועלת אינה כספית מיידית (כמו שיפור ממשל תאגידי), בית המשפט ינקוט ב"שיטה הגלובלית" ויבחן את מכלול השיקולים: מורכבות ההליך, הסיכון שנטל התובע, והשלב שבו הסתיים התיק. במקרה חג'ג', מאחר שהתועלת הייתה עתידית ומימושה תלוי במשתנים רבים, העליון סירב להגדיל את שכר הטרחה מעבר למיליון ש"ח שפסק המחוזי.
מנהלים ובעלי שליטה צריכים להבין כי הסדרי פשרה שכוללים רק "התחייבויות עתידיות" או "שינוי נהלים" ייבחנו בשבע עיניים. לא ניתן עוד "לקנות" שקט תעשייתי באמצעות תשלום שכר טרחה נדיב לעורכי הדין של התובע, אם אין תועלת מוחשית ומכומתת לחברה.
עם זאת, בית המשפט הראה גמישות מסוימת בנוגע לעיתוי התשלומים. הוא קיבל את הערעור בחלקו וקבע כי החזר ההוצאות, הגמול ומחצית משכר הטרחה ישולמו תוך 30 יום ממתן פסק הדין, בעוד היתרה תשולם רק עם התממשות עסקאות הנדל"ן בחו"ל או בחלוף 5 שנים. מדובר במנגנון של "תשלום תלוי ביצועים", שנועד לוודא שהחברה לא תצא חסרה.
פסק הדין בעניין חג'ג' מחזק את המגמה של ריסון שכר טרחה בתביעות נגזרות שאין בהן "צ'ק" מיידי לקופת החברה. הייצוג המשפטי בהליך זה היה לעילא ולעילא: עו"ד סיני אליאס ועו"ד איתן חיימוביץ ייצגו את המערער.
נתקלתם בסוגיה מורכבת בתחום הממשל התאגידי, תביעות נגזרות או סכסוכי בעלי מניות? משרדנו מתמחה בליטיגציה מסחרית מורכבת ומעניק ליווי מקצועי, חד ומעמיק בכל שלבי ההליך. פנו אלינו עוד היום לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי.
