המחוזי אישר תביעה ייצוגית נגד רשת יוחננוף בגין פערים בין המדף לקופה
השופטת כרמית בן אליעזר דחתה את טענת הרשת כי מדובר ב"תקלות נקודתיות" וקבעה כי הצגת מחירי מבצע פגי תוקף באותיות בולטות, תוך הצנעת תאריך הסיום, עלולה להטעות את הצרכן הסביר;
בפסק דין מנומק ונוקב שניתן ביום 11 בפברואר 2026 , קיבל בית המשפט המחוזי מרכז-לוד את בקשתו של הצרכן סרגיי מליוכין לאשר ניהול תובענה ייצוגית נגד רשת המזון "מ. יוחננוף ובניו (1988) בע"מ". ההחלטה, שניתנה על ידי כבוד השופטת כרמית בן אליעזר , קובעת כי קיימת אפשרות סבירה שהרשת הטעתה את לקוחותיה באופן שיטתי בכך שהציגה מחירי מבצע אטרקטיביים על המדפים, אך גבתה מחירים גבוהים יותר בקופה.
תחילתו של ההליך בבדיקות עצמאיות שערך המבקש, סרגיי מליוכין. לאחר שגילה פערים בין המחיר בשילוט המבצע לבין המחיר שנגבה ממנו בפועל בקופה, החליט המבקש לערוך בדיקות מדגמיות ברחבי הארץ. התשתית הראייתית שהוצגה לבית המשפט הייתה רחבת היקף: תיעוד של 114 מוצרים שונים שנרכשו ב-19 ביקורים שונים, ב-13 סניפים של הרשת (ביניהם סניפי יד אליהו, ראשון לציון, אשדוד, רחובות, חיפה ונתניה).
בין המוצרים שתועדו ניתן למצוא מוצרי צריכה יומיומיים כמו תבלינים, רטבים, מוצצים, מוצרי טואלטיקה וגבינות. במקרים מסוימים, השילוט על המדף הציג מבצע שהסתיים שבועות ואף חודשים לפני מועד הרכישה, אך השלט נותר על כנו במיקום בולט, תוך שהצרכן מחויב במחיר המלא בקופה.
אחת מטענות ההגנה המרכזיות של רשת יוחננוף הייתה כי תוקף המבצעים מצוין במפורש על גבי השילוט, ועל כן אין להאשים את הרשת בהטעיה אם הצרכן בחר להתעלם מהמידע הגלוי.
אולם, השופטת בן אליעזר דחתה טענה זו בשתי ידיים. השופטת קבעה כי כאשר מחיר המבצע מופיע ב"אותיות קידוש לבנה" ובמסגרת אדומה בולטת, בעוד שתאריך פקיעת המבצע מוצנע באותיות קטנות מתחת למסגרת, מדובר במצג שעלול להטעות את הצרכן הסביר. "צרכן לא מצפה ל'הצעה' שאינה בתוקף ואינו מצפה למצוא שילוט של מחיר מבצע מונח על המדף כאשר המבצע הסתיים", נכתב בהחלטה.
בית המשפט הדגיש כי לפי חוק הגנת הצרכן, המחיר המחייב הוא המחיר המוצג על גבי המוצר או בסמוך לו, גם אם המחיר בקופה גבוה יותר.
רשת יוחננוף טענה כי היא מפעילה כ-36 סניפים עם למעלה מ-30,000 מוצרים בכל סניף, ולכן טעויות אנוש הן בלתי נמנעות. לטענתה, עשרות המקרים שהציג המבקש הם "תקלות נקודתיות" וזניחות ביחס להיקף פעילותה.
השופטת מתחה ביקורת על התנהלות הרשת בהקשר זה. היא ציינה כי הרשת לא הציגה נהלים כתובים, מצגות עדכניות או דוחות ביקורת פנימיים מהשנים האחרונות שיתמכו בטענה כי היא פועלת באופן אקטיבי למניעת תקלות אלו. עוד צוין כי בעבר כבר הוטלו על הרשת עיצומים כספיים בסך 252,000 ₪ על ידי הרשות להגנת הצרכן בגין הפרות דומות, אך נראה כי אלו לא הרתיעו אותה מלהמשיך באותה התנהלות.
"נוכח המספר הלא מבוטל של המקרים שתועדו… אני סבורה כי די בתשתית זו כדי לבסס אפשרות סבירה שייקבע כי אכן מדובר במדיניות מפרה ולא בתקלות נקודתיות", קבעה השופטת.
הבקשה שאושרה מגדירה את הקבוצה ככלל לקוחות יוחננוף שרכשו מוצרים ב-7 השנים שקדמו להגשת הבקשה, וחויבו בקופה בסכום גבוה מהמחיר שהוצג בשילוט שליד המוצר.
עם זאת, בית המשפט דחה את חלק הבקשה שעסק בפערים בין מדבקות המחיר שעל המוצרים עצמם לבין הקופה, וקבע כי לגבי טענה זו לא הונחה תשתית ראייתית מספקת.
אישור התובענה כייצוגית מהווה מכה תדמיתית וכלכלית לרשת יוחננוף. המבקש העריך את הנזק לקבוצה בסכום של כ-200 מיליון ₪.
בית המשפט הורה לרשת לפרסם הודעה בדבר אישור התובענה בשניים מחמשת העיתונים הגדולים בישראל ובאתר האינטרנט שלה. כמו כן, הוטלו על הרשת הוצאות משפט ושכר טרחה בסך 25,000 ₪ בשלב זה.
פסק דין זה מהווה תמרור אזהרה לכלל הרשתות הקמעונאיות בישראל: הצגת מבצעים היא אמצעי שיווקי רב עוצמה, אך החובה המשפטית להגינות ולגילוי נאות גוברת על כל "טעות אנוש" מערכתית.
ת"צ 18532-09-22
