המחוזי מחייב את אלקטרה לחשוף את מאחורי הקלעים של אישור שכר המנכ"ל בניגוד לעמדת בעלי המניות
השופט מגן אלטוביה קיבל באופן חלקי את בקשתם של פעילי "לובי 99" ו"צדק פיננסי" לגילוי מסמכים לפני תביעה נגזרת, תוך שהוא קובע סטנדרט ביקורת שיפוטי מחמיר על החלטות הדירקטוריון לעקוף את האסיפה הכללית במנגנון ה"אובר-רולינג"
ביום ה-24 במרץ 2026, ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, במסגרת המחלקה הכלכלית אשר קיבל באופן חלקי את בקשתם של משה קאשי וד"ר הראל פרימק לגילוי ועיון במסמכים נגד חברת "אלקטרה בע"מ", בטרם הגשת תביעה נגזרת. בליבת המחלוקת ניצבת החלטת דירקטוריון אלקטרה לאשר חבילת אופציות נדיבה למנכ"ל החברה, איתמר דויטשר, למרות התנגדות גורפת של בעלי מניות המיעוט באסיפה הכללית.
הפרשה החלה בפברואר 2023, כאשר ועדת התגמול והדירקטוריון של אלקטרה אישרו הקצאה של כ-80 אלף אופציות למנכ"ל דויטשר, ששווין הכלכלי הוערך בכ-18 מיליון ש"ח. כיוון שההקצאה חרגה ממדיניות התגמול הקיימת של החברה, היא הובאה לאישור האסיפה הכללית. באפריל 2023 אמרו בעלי המניות את דברם באופן נחרץ: 93.9% מבעלי מניות המיעוט (אלו שאינם בעלי שליטה ונטולי עניין אישי) הצביעו נגד המהלך. אולם, פחות מ-24 שעות לאחר מכן, הפעילו ועדת התגמול והדירקטוריון את סמכות ה"אובר-רולינג" (Over-ruling) הקבועה בחוק החברות, ואישרו את התגמול בכל זאת, תוך שהם קובעים כי מדובר ב"מקרה מיוחד" המצדיק את עקיפת רצון בעלי המניות.
המבקשים בתיק זה אינם בעלי מניות רגילים. משה קאשי הוא לוביסט ציבורי ומנהל תחום פיננסים ב"לובי 99", שרכש 3 מניות בלבד במטרה לשמש כ"סוכן אכיפה", וד"ר הראל פרימק הוא ממייסדי עמותת "צדק פיננסי" המחזיק במניה אחת. השניים, שיוצגו על ידי עורכי הדין גולן קאשי, נאור כהן ומשכית רוקח פיטו, טענו כי הליך ה"אובר-רולינג" נעשה בניגוד לדין, תוך הפרת חובות הזהירות והאמונים של הדירקטורים. מנגד, חברת אלקטרה, שיוצגה על ידי עורכי הדין יוסף בנקל ושי גליק, טענה כי ההחלטה התקבלה כדין מתוך רצון לשמר את המנכ"ל המצטיין ותרומתו לצמיחת החברה.
בהחלטתו המפורטת, ניתח השופט אלטוביה את המתח שבין סמכות הדירקטוריון לנהל את החברה לבין כוח הפיקוח של האסיפה הכללית. השופט קבע כי כאשר דירקטוריון בוחר לעקוף את עמדת בעלי המניות, עולה חשש מובנה ל"הטיה מבנית". הדירקטורים, לדבריו, עלולים "לצופף שורות" ולצאת להגנה על עמדתם המקורית במקום לקיים דיון אמיתי וחדש כנדרש בחוק.
החידוש המשפטי המשמעותי בפסק הדין נוגע לסטנדרט הביקורת השיפוטית. בעוד שהחברות הציבוריות שואפות להחיל את "כלל שיקול הדעת העסקי" (המעניק הגנה רחבה להחלטות דירקטוריון), והיועצת המשפטית לממשלה הציעה סטנדרט ביניים של "בחינה מוגברת", השופט אלטוביה בחר בסטנדרט המחמיר ביותר: "הגינות מלאה" (Entire Fairness). השופט הסביר כי אמת מידה זו נדרשת כדי לנטרל הטיות, גם אם אינן מודעות, ולהבטיח שהליך האובר-רולינג אינו הופך ל"פרוצדורה נטולה תוכן מהותי".
השופט מתח ביקורת על סמיכות הזמנים שבין דחיית ההצעה באסיפה לבין אישורה מחדש על ידי הדירקטוריון יום לאחר מכן. "תזמון הישיבות מעלה חשש, ולו לכאורי בלבד, שהתנגדות בעלי המניות לא נשקלה כראוי וכי ההחלטה לבצע אובר-רולינג נקבעה מראש", כתב אלטוביה. הוא ציין כי חזרה על אותם נימוקים שהובאו לפני האסיפה אינה עונה בהכרח על דרישת החוק ל"דיון מחדש" ו"נימוקים מפורטים".
בסופו של יום, הורה בית המשפט לאלקטרה לחשוף בפני המבקשים את הפרוטוקולים של ישיבות ועדת התגמול והדירקטוריון הנוגעים לאישור האופציות והאובר-רולינג, וכן כל מסמך שנערך על ידי גוף מייעץ חיצוני שכלל השוואת שכר למנכ"לים אחרים. עם זאת, השופט דחה את הבקשה לחשיפת הסכמי ההעסקה האישיים של המנכ"ל מטעמי צנעת הפרט, בקובעו כי ליבת המחלוקת היא תקינות ההליך ולא גובה השכר כשלעצמו.
פסק הדין מהווה ניצחון משמעותי לארגונים החברתיים הפועלים בשוק ההון. השופט דחה את טענות אלקטרה ואיגוד החברות הציבוריות (שהצטרף כ"ידיד בית המשפט") כי מדובר במבקשים חסרי תום לב הפועלים ממניעים אידיאולוגיים. נשיאת המשיבה בהוצאות המבקשים ושכר טרחת עורכי דינם בסך 35,000 ש"ח בצירוף אגרת בית המשפט, חותמת את ההחלטה המהווה תמרור אזהרה לדירקטוריונים של חברות ציבוריות: האסיפה הכללית אינה חותמת גומי, ועקיפת החלטותיה תיבחן בזכוכית מגדלת שיפוטית.
תנ"ג (ת"א) 50050-11-23
