בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה תביעה בסך כ-6.3 מיליון ש"ח שהגיש אורי אלטרץ נגד עו"ד יעקב נטר ועיזבון רו"ח נחום קודנצ'יק ז"ל • השופטת חנה פלינר קבעה כי טענות הזיוף ביחס להעברת מניות ודירה לא הוכחו, התאפיינו בסתירות חזיתיות ולקו בהתיישנות • התובע חויב בהוצאות כבדות
דרמות עסקיות בתוך המשפחה הן עניין נפוץ, אך כאשר האש מופנית מחוץ לחוג המשפחתי – ישירות לעבר אנשי המקצוע ששימשו כ"שומרי סף" – בית המשפט דורש ראיות של ממש, ולא רק "סערה בחצי כוס תה" או חתימות שנזכרים להתכחש להן בחלוף שנים רבות. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מפי סגנית הנשיא, כבוד השופטת חנה פלינר, דחה ביום 25 במאי 2026 תביעה כספית רחבת היקף בסך כ-6.3 מיליון ש"ח. התביעה הוגשה על ידי איש העסקים אורי אלטרץ כנגד עו"ד יעקב נטר וכנגד רו"ח נחום קודנצ'יק ז"ל (ולאחר פטירתו – נגד אלמנתו ויורשתו, רוית קודנצ'יק).
הפרשה החלה על רקע סכסוך מר ועמוק בחברות המשפחתיות "י.ק.א.ר – אלטרץ בע"מ" ו"אלטרץ – אינרה – גז בע"מ", בהן החזיק התובע ב-25% מהמניות לצד שלושת אחיו ואביו. סכסוך זה כבר התברר ונסגר במסגרת הליך בוררות ממושך בפני רו"ח חן ברדיצ'ב, שבסיומו הגיעו בני המשפחה להסכמות כספיות שקיבלו תוקף של פסק בוררות ואושרו בבית המשפט. אלא שהתובע לא הסתפק בכך: לאחר שפסק הבוררות הפך חלוט, הוא החליט "לפתוח חזית" חדשה ולתבוע אישית את רואה החשבון ועורך הדין שליוו את החברות.
בבסיס תביעתו טען אלטרץ כי עו"ד נטר ורו"ח קודנצ'יק המנוח פעלו במרמה ובחוסר תום לב מקצועי, וסייעו לבני משפחתו לנשל אותו מזכויותיו באמצעות זיוף חתימותיו ואישורן שלא כדין. מוקדי התביעה נגעו לשני עניינים מרכזיים: האחד – זיוף נטען של שטר להעברת 14 ממניותיו בחברת "אינרה" לאביו בשנת 2010; והשני – זיוף מסמכים משנים 1999–2000 מכוחם הועברו זכויותיו בדירת מגורים ברחוב המצודה באזור ללא תמורה לידי אמו, פנינה אלטרץ. בגין אובדן שווי הדירה, הוצאות ניהול הבוררות ועוגמת נפש, עתר התובע לפיצוי עתק.
הנתבעים, אשר שלחו גם הודעת צד שלישי כנגד בני משפחת אלטרץ והחברות, הדפו מכל וכל את הטענות. עו"ד נטר ורוית קודנצ'יק טענו כי התביעה כולה נגועה בשיהוי כבד ובהתיישנות מובהקת, וכי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוגבר והמעין-פלילי הנדרש להוכחת מעשי זיוף ומרמה. עוד הצביעו הנתבעים על שינויי גרסה מהותיים של התובע, שהודה בעבר במפורש כי חתם על המסמכים – אך טען אז כי "לא הבין" את פשרם.
בפסק דין מעמיק ומנומק, קיבלה השופטת פלינר את עמדת הנתבעים במלואה ודחתה את תזת הזיוף. בפסק הדין נערך ניתוח ראייתי ומקצועי נרחב של חוות הדעת הגרפולוגיות: בית המשפט העדיף באופן מובהק את חוות דעתן של המומחיות מטעם ההגנה, קרן רווה ואיה שוחט, על פני חוות הדעת שהציגה המומחית מטעם התובע, טל חגג-רוקח. בית המשפט הדגיש כי המומחיות מטעם ההגנה נקטו בגישה מקצועית זהירה ושמרנית, סירבו להסתמך על חתימות שנלקחו בהכתבה בדיעבד לצורך ההליך (נוכח החשש הממשי להטיה או לעיוות מכוון של הכתב), והתחשבו בהיעדרם של מסמכי מקור ישנים. לעומת זאת, חוות הדעת מטעם התובע נשענה על תשתית השוואה בעייתית, צילומים והסתמכות עיוורת על בדיקות קודמות.
מעבר לרובד הגרפולוגי, קבעה השופטת פלינר כי "השכל הישר וניסיון החיים" מכריעים את הכף נגד התובע. בית המשפט חשף סתירה חזיתית ובלתי ניתנת ליישוב בגרסאותיו של אלטרץ: בעוד שבהמרצת הפתיחה המקורית ובהליך הבוררות הצהיר כי חתם על מסמכי העברת המניות מתוך מתן אמון בבני משפחתו ומבלי שהבין את משמעות הדבר, הרי שבתביעתו הנוכחית הפך את עורו וטען לקטגורית כי "מעולם לא חתם" וכי מדובר בזיוף. השופטת הגדירה זאת כגרסה כבושה ומתפתחת, שדי בה כשלעצמה כדי להביא לדחיית התביעה.
באשר לסוגיית הדירה באזור, בית המשפט ציין כי התובע לא התנהג כבעלים של הנכס במשך למעלה מ-20 שנה. הוא מעולם לא גבה דמי שכירות, לא ערך הסכמים מול שוכרים, מסר את המפתחות לאמו שפעלה בדירה כמנהג בעלים, ואף הצהיר בעסקת מקרקעין אחרת בכפר סבא בשנת 2003 כי ביצע העברה ללא תמורה לקרוב משפחה. יתרה מכך, השופטת קבעה כי עילת התביעה ביחס לדירה התיישנה זה מכבר.
למעלה מן הצורך, הבהירה השופטת פלינר כי התביעה עמדה בפני משוכות משפטיות בלתי עבירות נוספות, לרבות התיישנות העילה לגבי המניות (שכן התובע החזיק ב"קצה חוט" מוצק כבר בשנת 2012), שיהוי ניכר שגרם נזק ראייתי כבד בעקבות פטירת רו"ח קודנצ'יק, והיעדר קשר סיבתי לנזק הנטען – שכן לא ניתן "למחזר" הוצאות בוררות שכבר נסגרו ולתבוע אותן בעילה נזיקית עצמאית נגד היועצים החיצוניים.
בסיכומו של דבר, התביעה נדחתה במלואה, וכפועל יוצא נדחתה גם הודעת צד ג'. השופטת מתחה ביקורת על הגרסה הפריכה שהוצגה ועל גרירתם של אנשי המקצוע להליך סרק רב-שנים, וחייבה את התובע לשאת בהוצאות כבדות: החזר מלא של כל עלויות חוות הדעת והעדויות ששילמו הנתבעים, ובנוסף תשלום שכר טרחת עורכי דין בסך 100,000 ש"ח לכל אחד מהנתבעים (ובסך הכל 200,000 ש"ח בצירוף הצמדה וריבית).
במהלך ההליך יוצג התובע, אורי אלטרץ, על ידי עו"ד גלעד שקד ועורכי דין נוספים. עו"ד יעקב נטר יוצג על ידי עורכי הדין שילה אייל ואלישע אטיאס. רוית קודנצ'יק (כיורשת המנוח) יוצגה על ידי עו"ד אדיב, ואילו צדדי ג' (בני המשפחה והחברות) יוצגו על ידי עו"ד גונן קסטנבאום.
ת"א 8432-06-20
