בית המשפט המחוזי קבע כי קיימת תשתית ראייתית לכך שחברת התעופה הפרה באופן שיטתי את חוק שירותי תעופה, נמנעה מליידע נוסעים על זכותם לכרטיס חלופי בעת ביטול או עיכוב טיסה, ובמקרים מסוימים אף מכרה להם כרטיסים חדשים במחיר מופקע; ארקיע חויבה בהוצאות בסך 30,000 ש"ח
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל את בקשתו של שי גבאי ואישר לנהל נגד חברת ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ תובענה ייצוגית בהיקף נרחב. ההחלטה ניתנה על ידי כבוד השופטת כרמית בן אליעזר ביום 17 בספטמבר 2026. במסגרת ההחלטה נקבע כי הונחה תשתית ראייתית מוצקה לכך שארקיע נהגה במדיניות שיטתית של אי־הצעת טיסות חלופיות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או עוכבו בלמעלה מחמש שעות, בניגוד להוראות חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב–2012.
את המבקש ייצגו בהליך עורכי הדין אדם לוין ויונתן רפפורט, ואילו את חברת ארקיע ייצגה עורכת הדין סיון רצון.
עניינה של התובענה בטענה כי בעת ביטול טיסה (או עיכובה הממושך), נמנעת ארקיע מלהציע לנוסעיה באופן אקטיבי כרטיס טיסה חלופי בתנאים דומים ובמועד המוקדם ביותר שניתן – לרבות טיסה בחברות תעופה אחרות – ומסתפקת במתן הודעה על החזר כספי בלבד. המבקש טען כי החוק מעניק את זכות הבחירה לנוסע בין השבת תמורה לבין טיסה חלופית. יתרה מזאת, נטען כי במקרים שונים שבהם עמדו לרשות החברה מקומות פנויים בטיסות סמוכות שלה, היא לא הציעה אותם כחלופה המגיעה על פי דין, אלא דרשה מהנוסעים לרכוש כרטיסים חדשים במחירים גבוהים בהרבה.
בקשת האישור נתמכה בתצהירו של המבקש, שי גבאי, וכן בתצהיריהם של שלושה נוסעים נוספים. גבאי תיאר כיצד בוטלה טיסתו וטיסת משפחתו לאיסטנבול ביולי 2023. בשיחה עם שירות הלקוחות נמסר לו כי החברה אינה דואגת לחלופות משום שההזמנה בוצעה דרך סוכנות נסיעות, ונציגיה הפנו אותו לרכוש כרטיס חדש באופן עצמאי. בלית ברירה, נאלץ גבאי לרכוש כרטיסים בחברה אחרת בתוספת תשלום. נוסע נוסף, אדם בלאו, תיאר כיצד באוקטובר 2024 בוטלה טיסתו לרודוס בשל המצב הביטחוני והוצע לו החזר או שובר בלבד; שעות ספורות לאחר מכן התברר לו כי קיימת טיסה חלופית של ארקיע לאותו יעד עם מקומות פנויים, והוא נאלץ לשלם עבורה תוספת של כ-50% מעלות הכרטיס המקורי. תמונה דומה עלתה מתצהיריהם של תמיר דון, שנאלץ להישאר באיטליה שבוע ימים ולרכוש כרטיס חזרה במחיר כמעט משולש, ושל שני אדרי, שטיסת החזור שלה מפריז בוטלה והוצע לה לרכוש כרטיס לטיסה למחרת במחיר כפול. בנוסף, הוצגו הודעות רשמיות של ארקיע שפורסמו במהלך מבצע "עם כלביא" (יוני 2025), שבהן הבהירה לציבור כי נוסעים שטיסתם בוטלה זכאים להחזר בלבד, וכי עליהם להתחרות על טיסות החילוץ ללא שום קדימות על פני לקוחות אחרים.
ארקיע טענה מנגד כי יש לדחות את הבקשה, וטענה כי היא מקיימת את הוראות הדין בהתאם לנסיבות המשתנות, למגבלות הביטחוניות ולאילוצים מבצעיים. לטענתה, החוק אינו מטיל חובה אקטיבית להציע לכל נוסע כרטיס חלופי בחברה אחרת או לספוג את פערי העלויות. עוד טענה ארקיע כי תובענה ייצוגית אינה המסגרת המתאימה לבירור הסוגיה, שכן נדרשת בדיקה אינדיבידואלית של נסיבות כל טיסה וכל נוסע, וכי הדרך הנאותה לבירור היא בתביעות קטנות.
השופטת כרמית בן אליעזר דחתה את עיקר טענות ההגנה של ארקיע וקבעה כי המבקש עמד בנטל הנדרש להוכיח אפשרות סבירה שהתביעה תוכרע לטובת הקבוצה. בהחלטתה הפנתה השופטת להלכה שנקבעה בבית המשפט העליון בעניין בונדרבסקי (עניין ארקיע), שלפיה על חברות התעופה חלה חובה אקטיבית ליידע את הנוסע על זכותו לבחור בין השבת התמורה לבין כרטיס טיסה חלופי. בית המשפט הדגיש כי הודעות הביטול והעיכוב של ארקיע היו גנריות ולא הזכירו את האפשרות לטיסה חלופית. עוד צוין כי המצהיר מטעם ארקיע הודה במפורש כי לחברה כלל אין נהלים או מסמכי מדיניות סדורים בנושא, והראיות שהציגה החברה היו חלקיות, ספורדיות והתייחסו בעיקר לתקופות מאוחרות שבהן נוסעים נאלצו "לדרוש" במפגיע את זכותם כדי לקבל מענה.
בית המשפט דחה גם את הטענה בדבר מורכבות הבירור האישי, וציין כי שאלת המדיניות הרוחבית משותפת לכלל חברי הקבוצה, וכי שונות בגובה הנזק אינה מהווה מכשול לניהול תובענה ייצוגית. כמו כן נקבע כי האפשרות להגיש תביעה קטנה אינה שוללת הגשת תביעה ייצוגית, שכן נוסעים רבים מוותרים מראש על עמידה על זכויותיהם.
בסופו של דבר, אישר בית המשפט את ניהול התובענה הייצוגית בשם הקבוצה הכוללת את כל הנוסעים, בארבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור (אוגוסט 2023) ועד למועד אישורה, אשר היו זכאים לכרטיס טיסה חלופי ולא קיבלו את האפשרות לבחור בכך. השופטת הורתה לארקיע לפרסם הודעה על אישור התובענה בשניים מחמשת העיתונים הגדולים בישראל ובאתר האינטרנט שלה, וחייבה אותה לשאת בשכר טרחה ובהוצאות המבקש בסך כולל של 30,000 ש"ח.
ת"צ 26640-08-23
