צוואות

זוג צעיר, אוהב, בונה את חייו. הם רוכשים דירה, מגדלים ילדים, וברגע של צלילות דעת ורצון משותף, הם הולכים לעורך דין ועורכים "צוואה הדדית". המטרה

דיני הירושה הם זירה משפטית שבה חוק ורגש נפגשים בעוצמה. לעיתים קרובות, סכסוכים אלו חושפים את המורכבות העמוקה ביותר של יחסים משפחתיים. פסק דין חריף

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים ממחיש באופן נדיר את המתח שבין ראיות "מדעיות" לבין עדויות אנושיות "חיות", ומספק שיעור חשוב על

עולם דיני הירושה בישראל נסמך על עיקרון-על אחד: כיבוד רצון המת. הצוואה היא הכלי המשפטי המובהק ביותר המאפשר לאדם לקבוע מה ייעשה ברכושו לאחר מותו,

לאחרונה ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב פסק דין חשוב ובעל השלכות רוחב (עמ"ש 42471-05-24), המהווה תמרור אזהרה בוהק לכל מי שסבור כי ניתן להסדיר

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מהווה מקרה מבחן מרתק ומלמד, המדגים באופן חד את המורכבות והרגישות הכרוכות בדיני המתנה והירושה בישראל.

אחד המצבים המורכבים והטעונים ביותר בעולם המשפט הוא מפגש הגבול שבין דיני הירושה לדיני הבנקאות. במרחב זה, זכויותיהם של נושים מתנגשות לא פעם עם ההגנות

התמניתם כמנהל עיזבון, בין אם על פי הוראה בצוואה ובין אם במינוי של בית המשפט. זהו תפקיד של אמון רב, אך הוא גם כרוך באחריות

חוק הירושה, התשכ"ה-1965, אינו רק אוסף של כללים לחלוקת רכוש; הוא מסמך מכונן, המבטא את שאיפתה של המדינה הצעירה ליצור שיטת משפט עצמאית, מודרנית, אך

דיני הצוואות ההדדיות, שעברו מהפכה עם הוספת סעיף 8א' לחוק הירושה, נראים על פניהם כמנגנון נוקשה וברור. הסעיף, כזכור, קובע "תג מחיר" כלכלי למי שרוצה