הפקעות

דיני ההפקעות בישראל נתפסים לעיתים קרובות כזירה שבה הפרט ניצב חסר אונים מול עוצמתה הדורסנית של המדינה או הרשות המקומית. המחשבה ש"הצורך הציבורי" גובר באופן

במשך שנים ארוכות, המסדרונות המשפטיים בישראל היוו זירה למאבקים על זכויות קניין היסטוריות. יורשים, דור שני ושלישי, ביקשו לתקן עוולות עבר – אמיתיות או נטענות

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון (ע"א 3554/21) מסיים סאגה משפטית ארוכת שנים וקובע הלכה חשובה, ואף כואבת עבור בעלי קרקעות, בנוגע לפיצויים בגין

בכל תיק הפקעת מקרקעין, השאלה המרכזית היא "כמה מגיע לי?". בעלי קרקעות רבים חשים, ובצדק, כי נגרם להם עוול כאשר המדינה נוטלת את קניינם, והם

פסק הדין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים בפרשת שטרן נ' הוועדה המקומית הראל והמועצה המקומית קריית יערים (ת"א 17861-02-18) מהווה מקרה מבחן חשוב המאיר

פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים (ת"א 12404-03-16) מהווה תמרור אזהרה בוהק לכל בעל זכויות במקרקעין העומד בפני הליך הפקעה. הפרשה, שעסקה בפיצויים בגין

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה מהווה אבן דרך חשובה וצלצול השכמה מהדהד לכל מי שסבור כי זכויותיו במקרקעין, ובפרט הזכות לפיצוי בגין

ההיבט הקהילתי והחברתי של ההפקעה: מעבר לשאלת הכסף – עו"ד מיכאל דבורין דיון בפיצויי הפקעה מתמקד באופן טבעי בשאלות כלכליות: מהו שווי השוק של הנכס,

סמכות נגררת: האם הוועדה המקומית יכולה להפקיע לטובת כביש ארצי? – עו"ד מיכאל דבורין אחת השאלות המעניינות והפחות מוכרות בדיני ההפקעות נוגעת לגבולות הסמכות של

הפקעה של שימוש לא חוקי: מתי "יצא חוטא נשכר"? – עו"ד מיכאל דבורין אחת השאלות הטעונות והמורכבות ביותר בהליכי הפקעה היא מה דינו של פיצוי