דיני בוררות

עולם הליטיגציה האזרחית מספק לנו לא פעם הצצה אל הפינות האפלות של האסטרטגיה המשפטית, אך פסק הדין הטרי שניתן בבית המשפט המחוזי בירושלים בפרשת וינד

פסק הדין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים בפרשת גרטנר נגד וינרוט, אינו רק סיומו של סכסוך כספי עצום בהיקפו (כ-438 מיליון ש"ח נכון למועד

כמה מאיתנו באמת קוראים את "ערימת המסמכים" עליה אנו חותמים בטרם קבלת טיפול רפואי, למשל במרפאת שיניים? אנו סומכים על המערכת, מניחים כי מדובר בטופסי

פסק דין תקדימי של בית המשפט המחוזי מבהיר: גם בהליך בוררות מורכב וארוך שנים, פגיעה בזכויות יסוד דיוניות תוביל להתערבות שיפוטית. עם זאת, הרף לביטול

ניתוח החלטה דרמטית של ביהמ"ש המחוזי בפרויקט קריית התקשוב בנגב מלמד כי בתי המשפט לא יסבלו "עמידה שלא בתום לב" על טענות פרוצדורליות שנועדו לעקר

הליך הבוררות נתפס, ובצדק, כחלופה יעילה, מהירה ודיסקרטית להתדיינות המשפטית המסורתית בבתי המשפט. הוא מאפשר לצדדים לבחור מומחה שיכריע בסכסוך ביניהם, לחסוך זמן יקר ולהימנע

פסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים (ת"א 24183-10-20) מהווה נדבך חשוב ובעל משמעות בהבנת היחסים המורכבים שבין מערכת המשפט הממלכתית לבין מנגנוני יישוב

פסק דין תקדימי ומעורר מחשבה שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שלח גלי הדף בעולם המשפט המסחרי הבינלאומי והציב תמרור אזהרה ברור בפני חברות

אחד התרחישים המוכרים והמתסכלים בעולם העסקי הוא המצב הבא: הסכם נחתם מול חברה, ובו סעיף בוררות ברור. מי שניהל את המשא ומתן, לחץ את היד

עולם הבוררות, הנתפס לעיתים קרובות כדרך יעילה ומהירה ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, טומן בחובו סוגיות משפטיות מורכבות, שאחת המרכזיות שבהן נגעה לאחרונה למועד