דיני לשון הרע

בעידן שבו המידע זורם ללא הרף והמוניטין העסקי הוא נכס יקר ערך, קו הגבול בין ביקורת עיתונאית לגיטימית לבין מסע הכפשה מתוזמר הולך ומיטשטש. תופעת

האשים את אחותו בפייסבוק כי "חיסלה" את אחיהם – ויפצה אותה ב-150,000 ש"ח בית המשפט לענייני משפחה דחה את טענות האח להגנת "אמת דיברתי" וקבע

סיומם של יחסי עובד-מעסיק טעון מטבעו במתחים רבים. לעיתים, מחלוקות עסקיות או אישיות גולשות לפסים מסוכנים, כאשר אחד הצדדים, מתוך תחושת כעס או קיפוח, בוחר

לאחרונה ניתן פסק דין בבית משפט השלום בירושלים, אשר ממחיש באופן מדאיג כיצד סכסוך שכנים תמים למראה יכול להסלים למערכה של השמצות והאשמות חמורות, אך

פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים, במסגרתו נדחתה תביעת לשון הרע שהגישה חברת ניהול נגד חברת ועד בית, מעורר שאלות נוקבות וחשובות על

פסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים בפרשת כהן נ' לוי (ת"א 972-01-21) מהווה תמרור אזהרה לכל מי שסבור כי הגשת תלונה לרשות מוסמכת,

סכסוכי שכנים הם תופעה שכיחה, ולעיתים קרובות הם מתנהלים בעצימות גבוהה וכוללים אמוציות קשות. אולם, המקרה שנדון לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים בתיק ת"א 14160-07-20

המרחב הדיגיטלי, על שלל פלטפורמותיו – מרשתות חברתיות ועד אתרי חדשות ופורומים – יצר מהפכה של ממש באופן שבו מידע מתפשט ונצרך. לצד היתרונות הגלומים

דיני לשון הרע בישראל, המעוגנים בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, נועדו לאזן בין זכותו של אדם לשם טוב וכבודו לבין עקרון חופש הביטוי, חופש העיתונות

דיני לשון הרע בישראל מציבים בפני בתי המשפט אתגר מורכב של איזון בין שתי זכויות יסוד חוקתיות: הזכות לחופש הביטוי מחד, והזכות לשם טוב וכבוד